קרצינומת תאי קשקש היא הצורה השנייה בשכיחותה של סרטן עור, כאשר ההערכה היא שיש יותר מ- 250,0000 מקרים חדשים בכל שנה בארה"ב. היא צומחת בתאי הקשקש שמרכיבים את רוב השכבה העליונה של העור.
רוב קרצינומות תאי הקשקש אינן חמורות. כאשר הן מזוהות מוקדם ומטופלות מיד, העתיד ורוד. אך, אם מתעלמים מהן, קשה יותר לטפל בהן והן יכולות לגרום לנזק רב. בעוד שכ 96%-97% מקרצינומות תאי הקשקש הינן מקומיות, היתר יכולות להתפשט לאיברים רחוקים ולהפוך לקטלניות.
הגורם
רוב המקרים של קרצינומת תאי קשקש נגרמים על ידי חשיפה כרונית לשמש. הגידולים מופיעים לרוב על האיברים החשופים לשמש כגון פנים, צוואר, קרקפת חשופה, ידיים, כתפיים, זרועות וגב. קצה האוזן והשפה התחתונה הינם פגיעים במיוחד לסוג סרטן זה.
קרצינומת תאי קשקש יכולה גם להופיע במקומות שבהם העור סבל מפציעות מסוגים שונים: כוויות, צלקות, פצעים ישנים, אזורים שנחשפו בעבר לקרני רנטגן או כימיקלים מסוימים (כגון ארסן ותוצרי לוואי של נפט). בנוסף, דלקת עור כרונית או תנאים רפואיים שמדכאים את המערכת החיסונית לאורך זמן, עלולים לעודד התפתחות של המחלה.
לעיתים, קרצינומת תאי קשקש מתפתחת באופן ספונטאני על מה שנראה כמו עור רגיל, בריא ולא פגוע. חלק מהחוקרים מאמינים שהנטייה לפתח סוג זה של סרטן הינה גנטית.
האם אני מצוי בסיכון?
כל אדם שיש לו עבר של חשיפה משמעותית לשמש עלול לפתח קרצינומת תאי קשקש, אך גורמים סביבתיים וגנטיים מסוימים יכולים להגביר את הפוטנציאל למחלה:
חשיפה לשמש:
אור השמש אחראי ליותר מ-90% מכל סוגי סרטן העור. עבודה במקומות פתוחים, חיים באזורים שיש בהם עוצמה חזקה של אור (כמו אוסטרליה), ובילוי במיטות שיזוף, כולם מגדילים את החשיפה לקרני UV וכך מגדילים את הסיכון לפיתוח סרטן עור, כולל קרצינומת תאי קשקש.
סוג עור:
אנשים בעלי עור בהיר, שיער בהיר ועיניים כחולות,ירוקות או אפורות הינם בסיכון גבוה. לספרדים, אסיאתיים, ואנשים בעלי עור כהה ממוצא אפריקני, יש סיכוי נמוך יותר לפתח סרטן עור.
יותר משני שלישים מסרטן העור שאנשים בעלי עור כהה מפתחים הן קרצינומות תאי קשקש, שצומחות בעיקר באזורים של דלקות עור שהיו קיימות קודם לכן, או כוויות.
סרטן עור קודם:
כל מי שהיה לו סרטן עור מכל סוג שהוא, הינו בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור נוסף.
מערכת חיסונית חלשה:
אנשים עם מערכת חיסונית חלשה בשל חשיפה מוגזמת, ללא הגנה, לשמש, אנשים שעברו טיפולים כימותרפיים, או אנשים החולים במחלה, כגון נשאי נגיף האיידס או חולי איידס, נוטים יותר לפתח קרצינומת תאי קשקש.
מה לבדוק
קרצינומות תאי קשקש הן עבות, קשות, מחוספסות ושטוחות, כאשר הן מתפתחות. לפעמים, הן גורמות לכיב שמצביע על כך ששכבת האפידרמיס של העור אשר מעל לסרטן, ניזוקה. במקרה כזה יהיו שוליים מורמים וקליפה מעל לבסיס בולט, גושי ומחוספס. ראה תמונות בהמשך להמחשה.
כל בליטה או פצע פתוח באזור של דלקת עור כרונית, מעוררים חשד להתפתחות של קרצינומת תאי קשקש, ויש להתייעץ עם רופא בדחיפות במקרה כזה. לרוב, העור באזורים אלה מראה סימנים של נזק מהשמש כגון קמטים, שינויי פיגמנטציה ואבדן גמישות. זו הסיבה לכך שהגידולים צומחים לרוב באזורים החשופים לשמש.
קדם-סרטן וסרטן מוקדם
יש כמה מצבים מקדימים, שנקראים קדם-סרטן וסרטן מוקדם (או קרצינומה מקומית) שלפעמים מקושרים להתפתחות מאוחרת יותר של קרצינומת תאי קשקש. הם כוללים דלקת שפה קרינתית, ומחלת באוון, למרות שרוב רופאי העור מאמינים שמחלת באוון היא למעשה שם נוסף לסוג של קרצינומת תאי קשקש מלאכותית שעדיין לא התפשטה. היא מופיעה ככתם מתקלף, אדום-חום, שלא עובר. היא עשויה להיות דומה לאקזמה או פסוריאזיס.
אם אתה מבחין בכל שינוי בעור שלך – שומה שמשנה את צורתה, גוש חדש, פצע שלא נרפא – פנה לבדיקת רופא ללא דיחוי. טיפולים לסרטן בשלבים מוקדמים הינם הרבה יותר יעילים מאשר טיפולים בשלבים מאוחרים יותר.
גידול דמוי יבלת עם קליפה אשר מדמם מדי פעם. כתם מתקלף אדום, שלא עובר, עם שוליים לא סדירים שמדמם לעיתים, או שנוצרת עליו קליפה. פצע פתוח שמדמם ונוצרת עליו קליפה, אשר לא עובר במשך שבועות רבים.
גוש מורם עם שקע במרכז שמדמם לעיתים. גידול מסוג זה עלול לגדול במהירות.
טיפול
רוב קרצינומות תאי הקשקש אינן חמורות אם מאבחנים אותן מוקדם ומטפלים בהן במהירות. אך, קרצינומות תאי קשקש עלולות לגדול במהירות ולא להגיב לטיפול, או להיות תוקפניות באופן מקומי, להרוס את העור הבריא שמסביבן, כאשר לפעמים הן אפילו מגיעות לעצם ולסחוס. כאשר הטיפול מתעכב, ייתכן ויהיה קושי להפטר מהן, והן יכולות לגרום לנזק.
קרצינומות תאי קשקש אשר הינן בסיכון גבוה לפתח גרורות לרוב מצויות על השפה, האוזן, האף או אצל אנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.
אין שיטה אחת ויחידה לטיפול בכל סוגי סרטן העור וקדם-סרטן העור. הבחירה נקבעת על פי גורמים רבים, כולל המיקום, הסוג, הגודל, האם זהו גוש או קרצינומה חוזרת, מצב הבריאות של הפציינט, ההעדפה שלו והעדפת הרופא. לדוגמה, טיפול עם שיעורי הצלחה גבוהים שאינו כואב, אך מותיר צלקת גדולה, עלול להיפסל כאפשרות טיפול, במקרים שבהם הגוש נמצא על הפנים.
כמעט כל סוגי הטיפולים יכולים להתבצע במרפאת הרופא או במתקני ניתוח מיוחדים. רוב ההסרות של סרטן העור יכולות להעשות בהרדמה מקומית. לעיתים רחוקות, גושים גדולים עלולים לדרוש הרדמה כללית ואשפוז בבית חולים.
לאחר הטיפול
הטיפול אינו מסתיים כאשר סרטן העור הוסר. הרופא ישקול גם גורמים רפואיים וגם גורמים קוסמטיים בבחירת הטכניקה לסגירת ואיחוי הפצעים שנותרים לאחר הטיפול בסרטן. הבחירה יכולה להיות לאפשר לפצע להחלים באופן טבעי, לסגור אותו בתפרים, או במקרה של ניתוח רציני, לכסות את האזור בחתיכת עור.
מצבים ממאירים או טרום-ממאירים יכולים לחזור על עצמם אפילו כאשר נראה שהם טופלו כראוי. עדיין לא קיימת שיטת טיפול בטוחה לחלוטין. הפציינט צריך להמשיך וללכת לרופא לביקורי מעקב סדירים במהלך כמה שנים, כדי לוודא שהגידול לא חזר. פציינט שהיה לו גידול עור אחד, הינו בעל סיכון מוגבר של 40% לפתח גידולים חדשים בשנתיים שלאחר מכן.
התכנית המומלצת לרוב הפציינטים היא ביקור אצל הרופא חודש לאחר שהטיפול הושלם, עם ביקורי ביקורת בפרקי זמן של שלושה חודשים, למשך שנה. לאחר מכן, אם הכל בסדר, הפציינט יתבקש לבקר את הרופא פעמיים בשנה ואז פעם בשנה. תקופת המעקב המינימאלית המומלצת היא חמש שנים. הביקורים הללו אצל הרופא הינם חיוניים, מאחר שהפציינט לא תמיד מבחין בגידולים חוזרים או חדשים.